עמותת אמני רחובות מציגה תערוכה בבית יד-לבנים
האמנים המציגים: רות אולמן, ורד אלון-נול, ברוך גולדפינגר, איירין דים, רחל הרפז, ז'ואל זייפמן, רות זלצמן, נילי מי-טל, אידה ניצני, יעל סונינו לוי, סבינה סעד, הדס פייגין, קנט ריצ'מן, הני שקולניק.
אוצרות התערוכה: ז'ואל זייפמן וורד אלון-נול.
פתיחה: 5.11.20 | יום ה' | ביקור בתערוכה בתיאום מראש בלבד, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
בעקבות הנחיות הקורונה ובכדי למנוע התקהלויות – לא תתקיים פתיחה חגיגית.
נעילת התערוכה: 3.12.20
דבר האוצרת ורד אלון-נול:
אנשי הזהב, כינוי שאין מתאים ממנו לתאר את בני הגיל השלישי המבוגרים היקרים.
חברי עמותת אמני רחובות הוזמנו ליצור יצירות המביאות לידי ביטוי את הנושא האקטואלי, ואולי הכואב מכל – חיי המבוגרים בזמן קורונה. הם התבקשו להתייחס למצבם, לאווירה בה הם מצויים, לפחדים, לבדידות וכן לדרכי התמודדותם בזמן כל כך שביר ומאיים.
בשיטוט בין היצירות בתערוכה נראה עולם המבוגרים כפי שהוא משתקף בעיני האמנים. יש המזדהים בעבודתם עם הצער, נראה ציורים של בדידות קשה המוצגת בגוונים מונוכרומטיים, כשבצבע שולט בעיקר השחור על גווניו מטילי האימה. יש היוצרים אנאלוגיה בין הזקן לעץ מתייבש או כרות גזע, שאינו יעיל ועזוב לנפשו. צילומי דיוקנאות מציגים זקנים עטויי מסיכות בתנוחות כבדות, מכבידות ומעציבות. עבודות אחרות עוסקות בבידוד בתוככי קפסולות המנתקים ומבדלים את הזקנים מההוויה וגוזלים מהם את פיסות החיים הקצובות, המהנות, שנותרו להם. צילומים בשחור לבן מתארים דיאלוג בין סב לנכדו שרק נולד, כשהתחושה כי אלו רגעי ה"יחד" המעטים והאחרונים שנותרו להם מרחפת ומאיימת מעל השניים. מיצירה אחרת נשקף נוף פסטורלי בצבעים מאירים וטובים המואפלים בניתוקה של הדמות בחדר המבודד, מועצמים על ידי עיניה העצובות והכיתוב הזועק "בידוד ובדידות", כאילו לא די בגזירת הזקנה מרקעה.
שתי עבודות עשויות עפרונות צבעוניים קוראות להישאר בבית כדי לחיות, וזועקות מה טעם בחיי ניתוק שכאלה, ובה בעת מבקשות "אל תשליכני לעת זיקנה". הוראות מצמררות ועצובות. ציור מתאר זקנה מול כן הציור עליו מתנוססת הכתובת "אני מציירת משמע אני חיה" מהדהד את משפטו המפורסם של דקארט, "אני חושב משמע אני קיים". פסל מחבק, מאיר את הזקן בחיבוק מוזהב, מרגש וכואב בו בזמן. במרכז התערוכה מוצג מיצב מלנכולי בצבעי השחור המדמה קבר ממתין לזקן נעזב שידיו הגרומות מהוות תחליף לדיוקן האנונימי של הבא בתור.
ארבעה עשר חברי עמותת אמני רחובות מציגים כעשרים וחמש יצירות בתערוכה. בין היצירות, ציורים, הדפסים, צילומים, פסל ומיצב.