חלון לירושלים

חלון לירושלים – 66 דק' – מפגש עם עפרה שראל קורן יוצרת הסרט.

בחיפושיו אחר רקע לצילומי חתן־כלה מהם הוא מתפרנס, מגלה לחרדתו יורם אמיר, צלם ואמן מחאה ירושלמי, את תהליכי ההרס המהירים ורבי־העוצמה המתרחשים לאור יום בירושלים ."הכלה המיתולוגית" ירושלים נגזלת, להגדרתו, מ"תכשיטיה" - בתים היסטוריים עם "נשמה", שנבנו במהלך המאה התשע עשרה מחוץ לחומות העיר העתיקה, נכחדים בהינף דחפור, עם היתר הריסה וגם בלעדיו,

ובמקומם מוקמים מבני ענק מודרניים המתנכרים לאופייה  של העיר. יורם מקים את "מחתרת הבושה", שהמצלמה היא כלי הנשק שלה, וחותר תחת הממסד במתקפת תיעוד מצולמת ובמעשים נועזים. מבין הריסות הבתים ומפחי הזבל, הוא מלקט את "תכשיטי העבר" של ירושלים - משקופי חלונות שיצרו אומני עץ, ומנסה, במאמץ הגובה ממנו מחיר אישי כבד, להקים עבורם מוזיאון אמיתי.

כאב דומה מניע את פרופ‘ סעדיה מנדל, מבכירי האדריכלים בארץ ומהראשונים שעסקו באדריכלות השימור בישראל. מנדל, שהיה שותף לשימורן של יפו ועכו העתיקות, ימין משה ומשכנות שאננים, מעביר באומץ ביקורת נוקבת על הגורמים האינטרסנטיים "שטופי זימת ניצול השטח" של ירושלים. הוא נלחם נגד המכונה בפיו "אינסטנט ־ תרבות", על מנת לאפשר לירושלים, שעל חשיבותה ההיסטורית יש קונצנזוס עולמי, לספר את סיפורה האותנטי והשלם. הסיפורים הנשזרים בסרט זה בזה, פותחים חלון לסיפור המאבק למען המורשת הבנויה של ירושלים, המתנהל בד בבד עם הידיעה הלא פשוטה שהמלחמה היא על רוח המקום, ועל רוח קשה מאוד להיאבק. בימוי ותסריט: עפרה שראל-קורן,הפקה: שירות הסרטים הישראלי בסיוע המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.